עשרות רקטות נורו לעבר יישובים בגליל, בהן קריית שמונה, ביממה האחרונה. בעיר נותרו כ-2,500-3,000 תושבים, שמתחננים לקצת שקט.
מרדכי גבאי, שבית הוריו ספג פגיעה ישירה, שהה באותו זמן בממ”ד ולא נפגע. “אני מתנדב פה בבית חב”ד, ובסוף שבוע אני נוסע למשפחה שנמצאת עכשיו בטבריה”, הוא אומר.
יובל יונה, שמתגוררת בעיר עם שלושה כלבים, מספרת שהיא מחכה להקפצה נוספת בשירות המילואים, אך גם בגלל הכלבים היא לא מתכננת לעזוב. “יש כמה בתי מלון שכן מסכימים להכניס, וזה לא כזה נחמד לחיות עם שלושה כלבים בתוך חדר מאוד קטן, בלי מרפסת”, היא אומרת.
“מה שיותר מדאיג פה בקריית שמונה זה שיש הרבה בתים ישנים, גם הבית שלי. אין בו ממ”ד, ורוב הבתים בעיר הם ככה”, היא מוסיפה. “אני באמת רוצה להאמין שכשיחזרו את התושבים זה יהיה אחרי שירחיקו את חיזבאללה לפחות 10 ק”מ מהגבול, כי תושבי קריית שמונה מרגישים ויודעים שהאסון הבא הוא שלנו”.
סגן ראש העיר אופיר יחזקאלי אומר כי “יש פתרון לכולם – מי שרוצה לצאת, יכול לצאת ואפשר למצוא לו פתרונות”. הוא מוסיף כי “90 אחוז מהתושבים מפוזרים במעל 200 בתי מלון ודירות בכל רחבי הארץ והרוב המכריע עזב”.
יחזקאלי מציין כי “הרוב המכריע של העסקים סגור, אין מערכת חינוך. רוב היום יש שקט. והעניין הוא שזה בשנייה יכול פתאום לקרות, פתאום יש אזעקה… במרכז יש דקה וחצי ולוקחים את הזמן, אצלנו זה שתיים-שלוש שניות והרבה פעמים קודם שומעים את הבום ואז את האזעקה. אז אין ספק שבמובן הזה זה באמת סיכון”.
הוא מסכם ואומר כי “לצערי עדיין אין הבנה של הרבה מאוד מהתושבים במדינת ישראל שיש מלחמה בצפון ושקריית שמונה מפונה, וצריך ברמה האסטרטגית לראות איך מחזירים את הביטחון לקריית שמונה ואיך דואגים שנחזור הביתה”.
